איזה קרב?

על תאוריית האבולוציה, עיצוב תבוני ודמגוגיה. ד"ר עמנואל לוטם, העורך המדעי של אנציקלופדיה ynet, עושה סדר.

שוב עולה לכותרות ויכוח ישן נושן, שמצא ביטוי במאמרו של מר דורון קורן, "הקרב בין התנ"ך לאבולוציה". איזה קרב? התנ"ך הוא ספר דת, האבולוציה היא תיאוריה מדעית. איך יכולים השניים להיפגש בכלל, קל וחומר לנהל קרב? ובכל זאת, הקרב מתנהל מאז הופיעה לראשונה תיאוריית האבולוציה, לפני 150 שנה, ומתלקח מחדש מפעם לפעם. שני הצדדים חוזרים על טענותיהם לעייפה, ואלמלא היה זה כל כך עצוב, זה היה נורא מצחיק.

אז קודם כול, העובדות לגבי האבולוציה, לכל הסבורים כי האבולוציה אינה תיאוריה מדעית: תיאוריית האבולוציה היא תיאוריה מדעית במלוא מובן המילה: היא מאגדת את כל העובדות הידועות בתחום עיסוקה, מקשרת ביניהן ומסבירה אותן, ומאפשרת ניסוח ניבויים שאפשר לאמתם או להפריכם בניסוי ובתצפית. זהו מבחנה של כל תיאוריה, ועד היום, כל ניבוייה הרבים מספור של תיאוריית האבולוציה עמדו במבחן. ראו את ניבויו של צ'רלס דרווין בכבודו ובעצמו, למראה סחלב בשם Angræcum sesquipedale שנמצא במדגסקר, ולו צוּפָנים ארוכים ביותר (30 ס"מ). דרווין ניבא, על סמך התיאוריה שלו, שחייב להתקיים רפרף בעל חדק באורך דומה, אף ששום יצור כזה לא היה ידוע בזמנו. הרפרף נתגלה כעבור שנים (אחרי מות דרווין), ושמו נקרא Xanthopan morgani prædicta – פירוש המילה האחרונה הוא "המנוּבּא". וזו רק טיפה מתוך ים של אימותי תצפית וניסוי לתיאוריית האבולוציה...

לכתבה המלאה, מאת ד"ר עמנואל לוטם

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3855802,00.html

מדור "מסדר זיהוי" חוזר בגרסה משודרגת. לפניכם מודל תלת מימד (כמעט) של פרח צבעוני ומרהיב.

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8292,00.html

מזהים את הפרח או רוצים לנחש? הקליקו לעמוד האנציקלופדיה בפייסבוק וכתבו את תשובתכם.

שאלת מחקר עם פרופ' צבי זוהר

השבוע מתארח במדור חוקר ההלכה, פרופ' צבי זוהר, חבר סגל באונ' בר אילן, מכהן כפרופסור עם חצי משרה בפקולטה למשפטים וחצי משרה בפקולטה ליהדות. בין היתר ענה פרופ' זוהר לשאלה:

האם אתה מוצא זיקה בין מחקריך על ההלכה במאות קודמות לבין העולם היהודי של ימינו אנו?

תשובה: בהחלט. בעולם היהודי של ימינו, מקובלת תמונת עולם דתית שמקורה באירופה ובארצות הברית. ישנם "זרמים": אורתודוקסים, קונסרבטיביים, רפורמיים. בתוך ה"אורתודוקסים" יש כתות-כתות: החל מאורתודקוסים מודרניים, דרך "מזרוחניקים" ו"חרדים-לאומיים", ועד לחרדים ליטאים וחרדים חסידיים. וכיום יש גם חרדים-ספרדיים.

היחסים בין הקבוצות הללו מבוססים על מתח וניגודיות, וכל זה שונה מאוד ממה שהיה מקובל בקרב יהודי ארצות האסלאם. בארצות האסלאם, גדולי הרבנים נקטו מדיניות מכוונת של הכלה והכללה, וכך נחסכה התפצלות לזרמים וכתות. הדגם הלא-אירופאי הזה מציע לדעתי חלופה אטרקטיבית לזו ה"אשכנזית", אולם למרבית הצער, המודל הספרדי-מזרחי הזה אינו מוכר ומובן כיום – אפילו למרבית אלו שאבותיהם ואמותיהם עלו מאותן ארצות.

לראיון המלא עם פרופ' צבי זוהר

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8233,00.html

עיין ערך - צ'ילה

צ'ילה, רפובליקה בדרום מערב אמריקה הדרומית, הנמשכת ברצועה ארוכה מאוד (כ-4,300 ק"מ) לחוף האוקיינוס השקט, מגבול פרו בצפון ועד הקצה הדרומי של היבשת. בגבולה המזרחי – לאורך רכס האנדים, נמצאת ארגנטינה ובחלקו הקטן בוליביה, ומצפון גובלות בה פרו ובוליביה. רוחבה הממוצע כ-170 ק"מ בלבד, ורוחבה המרבי - 370 ק"מ.

רוב תושבי צ'ילה, 50% - 60%, הם מסטיסוס – בני תערובת של אינדיאנים ולבנים. רק 2% מאוכלוסייתה אינדיאנים. בירתה: סנטיאגו.

לערך המלא - "צ'ילה"

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-19539-MTk1MzlfNjYzODM4ODZfMTQ4Njg3MjAw-FreeYaan,00.html

היום ב-1980: נולד מטבע חדש

ב-24 בפברואר 1980 הוביל משבר האינפלציה המתפתח להחלפת הלירה הישראלית במבטע חדש ונוצץ- השקל.


רוצים לדעת יותר?

http://time.ynet.co.il/history.htm#4685967

שאלת מחקר עם פרופ' עוז אלמוג

השבוע התראיין למדור "שאלת מחקר" הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג, פרופסור לסוציולוגיה בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, וחוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון.

בין היתר ענה פרופ' אלמוג על השאלה:

לו היה נוחת כאן חייזר לביקור קצרצר, ומבקש שתראה לו כמה דוגמאות מייצגות של הקיום הישראלי בן זמננו, במה היית בוחר?

תשובה: אפשר להראות לו שכונות ירושלמיות עתיקות, שבהן גרים בשכנות חרדים, דתיים, ערבים ויאפים בוהמיינים. אגב, המציאות היא כמעט תמיד יותר הרמונית ושקטה מאיך שהיא מצטיירת בכותרות העיתונים הרועשות.

הייתי מראה לו גם כיתה ישראלית רועשת וגועשת – מקום שבו כבר מזמן לא לומדים והמושגים "חינוך" ו"השכלה" הם בגדר בדיחה. מנגד הייתי לוקח אותו לחברת הזנק (סטארט-אפ) צעירה באחד מ"עמקי הסיליקון" שלנו.

רצוי גם לבקר במרכזי דת - מסגד, כנסייה, חלווה דרוזית ובית כנסת. וכמובן, לבקר ביחידה קרבית שבה עולים מרוסיה ומאתיופיה, חובשי כיפות סרוגות וחילונים, מהמרכז ומהפריפריה, סוחבים ביחד אלונקה.

אבל בעצם הקיום הישראלי לא מתמצה במקום גיאוגרפי כזה או אחר, אלא ברוח הישראלית – במנטליות שלנו שהיא אחת ויחידה. לכן, הכי טוב זה להראות לו פשוט ישראלים מדברים – רצוי ברכבת שהיא "מיקרופון" ישראלי די טוב.

לראיון המלא

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8232,00.html

ערך מומלץ - דור הביט

דור הביט, כינויה של תנועה תרבותית שבאה לידי ביטוי בספרות ובשירה האמריקנית בשנות ה-50 של המאה ה-20, ועיקרה מרידה במוסכמות השמרניות של אותה תקופה. את הכינוי "דור הביט" טבע הסופר ג'ק קרואק, שהיה ממובילי התנועה לצידם של המשורר אלן גינזברג והסופר ויליאם בורוז.

לערך המלא "דור הביט"

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-9513-OTUxM18yNzg3Njc1NjZfMTQ4Njg3MjAw-FreeYaan,00.html

שאלת מחקר עם ד"ר אילנית חסון-אוחיון

בכל שבוע מתפרסם באנציקלופדיה ynet ראיון עומק עם מדען ישראלי, השבוע מתארחת במדור "שאלת מחקר" הפסיכולוגית השיקומית ד"ר אילנה חסון-אוחיון, מרצה ומנהלת שותפה של הקליניקה לשרות הקהילה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

בראיון ענתה ד"ר חסון אוחיון בין היתר על השאלה:

האם נשים מתמודדות עם מחלה בצורה שונה מגברים?

תשובה: "זה כמעט כמו לשאול האם נשים וגברים דומים או שונים... מחקר שקראתי לאחרונה סקר מחקרים רבים בתחום הפסיכו-אונקולוגיה והראה כי לרוב האישה, גם אם היא החולה וגם אם היא בת זוג של גבר חולה, היא זו שמצויה במצוקה פסיכולוגית רבה יותר.

ההסבר המקובל קשור לסוציאליזציה שונה של האישה כדמות מטפלת. מחקר שפרסמנו לאחרונה בחן עד כמה התמיכה החברתית שמקבלים האישה שחולה בסרטן שד ובן-זוגה משפיעה על הרווחה הנפשית של כל אחד מהם. מצאנו כי מה שמסביר את הרווחה הנפשית של האישה הוא רמת התמיכה שבן זוגה זוכה לה מחבריו וממשפחתו. כלומר, כל עוד האישה החולה יודעת שיש מישהו אחר מלבדה שתומך ודואג לבן-זוגה, כך מצבה הפסיכולוגי טוב יותר".

לראיון המלא

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8224,00.html